סליחה, לא הבנתי.
אני רוצה להצליח. מתכנן, מתאמץ, משקיע זמן ואנרגיה, מתמיד בנחישות, בטוח ביכולת שלי להצליח, מאמין בדרכי ואפילו לפעמים מתפלל שזה יקרה. אני יודע שהכל אפשרי. אז למה זה לא קורה? למה אני לא תמיד מצליח?
אני ניזון מסיפורי הצלחה של אנשים אחרים. בטיול עם הכלבים פגשתי מישהי שלפני ארבע שנים פתחה מאפיה. למרות או הודות לקורונה העסק צמח. כבר אין לה מספיק מקום לכל העובדים והתנורים והיא מחפשת מבנה יותר גדול. אותי זה מדליק ומחזק בי את האמונה שהכל אפשרי.
אם רוצים אין זו אגדה.
סיפור אחר מוכיח לי שבאמת הכל אפשרי, הוא נס רפואי של אניטה מורג'אני. בספרה "מתה להיות אני" היא מספרת איך חזרה לחיים והחלימה מסרטן אחרי הקריסה של כל המערכות בגופה ומוות קליני של 36 שעות.
כמובן יש עוד מלא דוגמאות לכך שהל אפשרי.
ואם באמת הכל אפשרי למה לא אצלי? אני קונה במשתלה צמח, שותל אותו לפי ההנחיות בחצי צל, משקה, מדשן, רוצה ומאמין שהוא יגדל ויפרח... וזה לא קורה. לא תמיד. שלא נדבר על פרויקטים עם השקעה יותר גדולה. למה לפעמים כן ולפעמים לא? - שנים אני שובר את הראש.
ואז הבנתי שטעיתי בהבנת הנקרא. כתוב "הכל אפשרי" וקראתי "הכל כרצונך" כאילו היקום הוא איזה ג'יני נחמד שאמור מיד להגשים את כל משאלות לבי. כאילו אני לבד במשחק ואין מלבד רצוני כוחות טבע ורצונות שונים של אנשים אחרים. תמיד הייתי נחוש בדעתי, ממוקד במטרה ומתמיד בדרכי או במילה אחת – עקשן. זה עזר לי להצליח אבל לא תמיד בדרך שבדיעבד הייתי בוחר. פתאום הרגשתי כמו ילד קטן ותמים שמאוד רוצה להגשים את חלומותיו ובפועל דופק את ראשו בקיר. מדי פעם. לפעמים זה הצליח ולפעמים הראש כאב.
זאת לא הפעם הראשונה שטעיתי ובטוח לא הפעם האחרונה ואם בכל זאת הכל אפשרי מה זה בעצם אומר?
לא מעבר למה שכתוב ובמילים אחרות - בכל רגע נתון יש אין סוף אפשרויות כשרק אחת מהן היא המפגש האפשרי בין הציפיות שלי למציאות. גם פנצ'ר בדרך כלול ברשימה של הכל אפשרי. האם אני פתוח לכל האפשרויות?
במיוחד כשמדובר על אנשים אחרים שיכולים לא להסכים איתי, להפסיק לשתף פעולה ולשנות את דעתם ורצונם בכל רגע נתון.
אני רואה את עצמי רוקד עם היקום הצבעוני והמשתנה בכל רגע. יקום המורכב מצורות שונות של החיים וכוחות הטבע. יודע ולא אמור לדעת את הצעד הבא של היקום. אני אחראי רק על הצעדים שלי ועל הגמישות והיצירתיות מול כוחות נוספים ורצונות של אנשים אחרים. אם אפעל מתוך האמונה שהכל אפשרי, אהבה, הקשבה וכבוד לאחר ולעצמי אצטרך להתאמץ פחות ופחות להיתקע עם הראש בקיר. כי אין קירות ביני לבין היקום, ביני לאנשים אחרים ובטח לא ביני לבין עצמי. בשפה האימונית זה נקרא WIN-WIN.
יש המון אפשרויות בלתי נראות ומתגלות בזמן הנכון. אפשר לחכות להן ואפשר לרקוד וליצור יחד עם היקום בתשוקה וסקרנות לצעד הבא שלו.
כי הכל אפשרי.
סיפור אחרון להיום. לפני כמה ימים התקשרה אלי נוגה (שם בדוי). נוגה התעניינה ביוגה. היא שיתפה אותי שהיא עובדת הרבה שנים במשרה מלחיצה מאוד, כבר מרגישה את הסטרס בגוף וממש חייבת שקט. כמו כן אמרה שבגלגול הזה אין לה שום אפשרות להחליף את העבודה וגם הזמנים של השיעורים לא התאימו לה.
הצעתי לה לשקול שהכל אפשרי. בין היתר קיימת גם אפשרות להיוולד בגלגול הבא בתור אבן ולבלות 100 מיליון שנים הבאות בשקט מוחלט, אך כנראה ללא תרגול יוגה גם בגלגול הבא :-)
אני מאמין שלהיוולד בן אדם זאת בהזדמנות נדירה ולא ברורה מאליה. בתור בני אדם יש לנו המון אפשרויות להתפתחות שלא קיימות בצורות אחרות של החיים. גם אם אתם שותפים לאימונה זו וגם אם לא זאת רק אפשרות אחת מתוך אין סוף אפשרויות נוספות...